المراقب الداخلي מבקר הפנים

 
 

הביקורת ברשויות המקומיות פועלת מכוח הדין, ומהווה חלק ממערכת הבקרות והאיזונים של המבנה הדמוקרטי של השלטון בישראל.
תפקידה של הביקורת הציבורית להבטיח שהגוף השלטוני המבוקר פועל על פי הכללים שנקבעו לו כדין, ולדווח לציבור על כל חריגה מהם.

מטרת העל של פעילות מבקר הרשות היא שמירה על האינטרס הציבורי באמצעות שיפור המערכות המוניציפאליות, תוך הבטחת טוהר המידות.

בלשון החוק, אלה תפקידי המבקר הפנימי ברשות מקומית:
1. לבדוק אם פעולות הרשות המקומית נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון.
2. לבדוק את פעולות עובדי הרשות המקומית.
3. לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים ברשות המקומית מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון.
4. לבקר את הנהלת החשבונות של הרשות המקומית ולבדוק אם דרכי החזקת כספי הרשות המקומית ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.

הכפופים לסמכות הביקורת של מבקר הרשות הם: ראש הרשות, חברי המועצה, עובדי הרשות, המועצה הדתית חבריה ועובדיה, וכן כל גוף שהרשות משתתפת במינוי הנהלתו, או שהיא משתתפת בתקציבו כדי עשירית ומעלה. כפועל יוצא מכך, ישובים ועמותות שהרשות תומכת בתקציבם, נתונים אף הם לביקורת המבקר הפנימי.

על מנת לאפשר למבקר הרשות לבצע את תפקידו כיאות, מחייב החוק את כל מי שכפוף לסמכות הביקורת להמציא למבקר כל מסמך שידרוש, וכן לתת לו הסברים ומענה לשאלותיו. כמו כן, למבקר הרשות ישנה זכות גישה ישירה לכל המידע הממוחשב של הרשות המקומית.

עבודת הביקורת מתבצעת בכפוף לתוכנית עבודה שנתית. תוכנית העבודה נקבעת על פי שיקול דעת המבקר, תוך התחשבות בדרישת ראש הרשות והמלצות ועדת הביקורת והנהלת הרשות.

התוצר העיקרי של עבודת הביקורת הוא דוח ביקורת שנתי המוגש לראש הרשות, ועדת הביקורת ומליאת המועצה. דוח הביקורת מוגש רק לאחר שהתקבלו תגובות המבוקרים לכתוב בו. לאחר אישור הדוח במליאת המועצה, הוא מפורסם לציבור.

 

מבקר הרשות כממונה על תלונות הציבור

א. מבוא
במספר רשויות מקומיות ממלא מבקר הרשות גם את תפקיד הממונה על תלונות הציבור (להלן – הממונה). תפקיד זה נקבע בהחלטה של מועצת הרשות המקומית, ממנה הוא שואב את כוחו וסמכותו לפעול, ולא בהחלטה מינהלית של דרג מינהלי זה או אחר ברשות .

ב. עבודת הממונה על תלונות הציבור– בראי הביקורת הציבורית
בתפיסת מהות תפקידו של הממונה ישנה השלכה מעשית ביותר על תחום התפקידים והסמכויות שמעניקים לו, הן בהגדרת תחומי התלונות שבהם הוא רשאי לטפל, הן בתחום סמכויות החקירה והן בתחום הסמכות להורות על תיקון העוולה.
מתוך עקרונות הביקורת הציבורית בכלל וברשויות המקומיות בפרט עולה המסקנה, שמהות תפקידו של הממונה הפועל מכוח חוק (או החלטה של מועצת הרשות), זהה למהות תפקיד המבקר, כאשר ההבדל שביניהם אינו הבדל בעיקרון אלא בהדגשה: בעוד שהמבקר רואה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי כמרכיב יסוד בעבודתו, לממונה על תלונות הציבור אוריינטציה מובהקת כלפי זכויות הפרט – האדם – ושמירתן. הנחת היסוד הנמצאת בבסיס פעולתו של הממונה על תלונות הציבור היא קיומן של זכויות מוקנות על פי דין המגיעות לכל אחד מן התושבים כפרטים, זכויות שהפרט זכאי לאכוף את מימושן כלפי כל מי שמנסה לפגוע בהן, בין אם הפוגע הינו הרשות המקומית ובין אם הפוגע הוא אדם אחר וכי ההגנה עליהן הוא אינטרס ציבורי מובהק.
הממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הוא שליח תושבי הרשות המקומית על מנת לשמור על זכויות הפרט מפני פגיעה בהם על ידי הרשות המקומית.

ג. עצמאות הממונה במילוי תפקידו
במלוי תפקידו הממונה על תלונות הציבור נהנה מעצמאות מלאה ואין עליו מרות, , זולת מרותו של הדין.

 

ד. מהותה של תלונה
ניתן להגדיר תלונה ככזו כאשר היא מבטאת מצב של משבר ביחסים שבין המתלונן לבין הרשות המקומית, כאשר לא מתגשמות ציפיותיו של המתלונן מן הרשות המקומית. מצב זה מתקיים כאשר ישנו פער, להערכתו של המתלונן – הערכה סובייקטיבית, בין מה שמגיע לו על פי דין לבין מה שהוא מקבל בפועל.

ה. הטיפול בתלונות
הקו המנחה הקבוע בעבודתו של הממונה הוא כי כל תלונה תבורר, אלא אם מתקיימים בה התנאים שבגינם אין לטפל בתלונה.

(1) תלונות שאין לדון בהן
(א) בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
(ב) תלונה שהממונה סבור שהיא קנטרנית או טורדנית;
(ג) תלונה בעניין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור, לפי הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה (נוסח משולב) 1958;
(ד) הוגשה תלונה שאין לברר אותה, תשלח למתלונן תשובה בכתב בה יצויין כי התלונה לא יטפל בצירוף הנימוקים לכך.

(2) תלונות אנונימיות
חרף הבעיתיות שמציבות בפני הממונה התלונות האנונימיות , ההחלטה לברר תלונה אנונימית
התבסס על שלושה מרכיבים עיקריים:
(1) מידע שיש לממונה מכוח סמכותו כמבקר הרשות או מתלונות אחרות, המאשש, במידה מסוימת , את האמור בתלונה.
(2) המיומנות המקצועית והניסיון המצטבר במהלך העבודה שיש לממונה, והכרתו את המערכת בכללותה.
(3) במקרים מסוימים, על סמך בדיקה מקדימה דיסקרטית שהממונה מבצע בשטח.

ו. הדרך להגשת תלונות והטיפול בהן
(1) התלונה:
(א) יש להבחין בין פנייה של תושב אל הרשות המקומית לבין תלונה. פנייה לרשות שלא נענתה כלל או לא נענתה לשביעות רצונו של התושב תוגדר כתלונה, אם התושב יעמוד על כך שעניינו יבורר על ידי הממונה (להלן – תלונה).
(ב) כל אדם רשאי לפנות לממונה, לקבול או להתלונן בפניו על כל עניין הנוגע לרשות המקומית .
(ג) התלונה תוגש בכתב, או תלונה שהוגשה בעל פה ונרשמה מפי המתלונן ונחתמה על ידיו, ותוגש במישרין לממונה. התלונה תהיה חתומה ביד המתלונן ויצוינו בה שמו ומענו, תיאור העניין שעליו נסבה התלונה, המועד שבו אירע וכל פרט אחר הנוגע לעניין והעשוי לסייע לבירור יעיל של התלונה.
(ד) רק תלונה שנשלחה לממונה כנמען ראשי תחשב לתלונה להבדל מנמען נלווה במכתב הנשלח לרשויות וגופים מחוץ לרשות (העתק)
(ה) במידה והתלונה נשלחה לראש הרשות או לאגף מאגפי הרשות, הממונה יעקוב אחר הטיפול בתלונה על ידי האגף הנילון ויבקש לקבל העתק תשובתו למתלונן.
(ו) תלונה ניתנת להגשה על עובד, על נושא משרה או על ממלא תפקיד ברשות המקומית.

(2) אישור קבלה:
(א) עם קבלת התלונה ישלח למתלונן אישור על קבלתה והבטחה לבדוק אותה בהקדם.
(ב) ככל שמתברר שתהליך הבירור יהיה ממושך, יקבל המתלונן מכתב הסבר להתמשכות הבירור.

(3) העברת התלונה:
(א) כל מקרה שבו תלונה מופנת לאגף הלא נכון, תועבר לאגף הנכון בלוויית מכתב הסבר למתלונן על ההעברה.
(ב) כל תלונה תועבר לאגף הנילון בבקשה לקבל את תגובתו. הבקשה תקצוב את משך הזמן למתן התשובה.

(4) חשיפת שמו של המתלונן:
כאשר תושב מגיש תלונה נגד תושב אחר על הפרת אחד או יותר של הכללים המחייבים, והדבר גורם לו נזק, לא יחשפו לנילון פרטי המתלונן – אלא אם כן נתן המתלונן את הסכמתו לכך במפורש.

(5) קבלת תגובת הנילון:
בירור התלונה מחייב, בסופו של התהליך, כתיבת מסקנות. קודם לפרסום המסקנות יוצגו בפני אותו אדם ותתבקש תגובתו ובמקרה ומדובר במסקנות המטילות דופי או ספק ביושרו של האדם, יוצגו בפניו, אם יבקש זאת, את כל הראיות שעל פיהן הגיעו לאותן מסקנות.

(6) מתי תסווג תלונה כמוצדקת?
(א) כאשר זכות המתלונן נפגעה.
(ב) כאשר בשיקול הדעת הדוחה את הבקשה נתערבה מידה רבה של רוע או נוקשות או חריגה מכללי מינהל תקינים.
(ג) פגיעה בכללי הצדק הטבעי: כאשר החלטה הפוגעת בזכויות התושב או העובד נתקבלה בלי שנשמעה תגובתו של הנפגע ובלי שניתנה לו הזכות לתגובה.
(ד) טרטור, הטרדה, "לך ושוב", "הבא עוד מסמך" וכו'.
(ה) כאשר הרשות המקומית אינה אוכפת את החוק שעל ביצועו ואכיפתו היא הופקדה (רישוי עסקים, סילוק מטרדים, פיקוח על הבנייה, רעש, כלבים, תפיסת שטחים ציבוריים, ועוד).
(ו) כאשר הפנייה הישירה לאגף הרלוונטי נענתה בסירוב תחילה, ונענתה בחיוב רק לאחר פנייה לממונה והתערבותו.
(ז) כאשר פנייה או תלונה לאגף/יחידה לא נענתה כלל או נענתה באיחור רב.
(ח) כאשר תלונה נשלחה על ידי המתלונן לגורם הלא נכון וזה במקום להעבירה לאגף הנכון, בצרוף הודעה מתאימה למתלונן, שולח אותה חזרה למתלונן.
(ט) התנהגות בלתי מנומסת, בכתב או בעל פה, כלפי המתלונן.
(י) אי-מתן אינפורמציה מלאה על זכויות המתלונן; כגון: אי-מתן אינפורמציה מלאה על זכויות הגמלאים שפרשו מן העירייה; הנחה לזוגות צעירים; הזכות לשלם קנס חנייה מופחת ועוד.
(יא) כתיבה גסה ובוטה כלפי המתלונן, בתגובה למכתב בנוסח דומה.
(יב) כאשר הרשות המקומית עצמה עוברת על החוק.
(יג) חשיפת שמו של המתלונן בלא לקבל את רשותו.


(7) מתן תשובה למתלונן:
(א) למתלונן תוחזר תשובה מלאה, עניינית ומסבירה.
(ב) הוגשה תלונה שלפי סעיף ה(1) אין לברר אותה, תשלח הודעה למתלונן בכתב שלא יטופל בה ויצויינו הנימוקים לכך.
(ג) במידה והתלונה נמצאה מוצדקת, ישלח גם פירוט לדרכים עליהן המליץ הממונה על תיקון המעוות.
(ד) תלונה שאין יסוד לה, תשלח הודעה על הממצאים למתלונן וכן למי שהתלונה נוגעת אליו.
(ה) המתלונן זכאי לקבל מידע על דרכי הטיפול בתלונתו.
(ו) במקרים שבהם הוחלט להגיש גיליון אישום כנגד אדם שמעשיו פגעו במתלונן, כגון הודעה על הגשת גיליון אישום כנגד עבריין בנייה ועוד, הודעה על כך תשלח למתלונן.

ז. דין וחשבון שנתי
(1) הממונה יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו.
(2) משהוגש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (1), הוא יהיה פתוח לעיון.
 

 

מסמכים חשובים:

 

 
 

عدد التعليقات (0) | عرض كل التعليقات

 
 
 
 
 
 

اتصلوا بنا